מצפן אזרחי

תחבורה ציבורית עובדת בשבת 21.12.23 וואלה: חיפה, אילת, בין עירוניים: ת”א-אילת, אילת-באר שבע, קריית שמונה-ת”א

פתרון שמוסכם על רוב הציבור, וגם על רוב חלקי המפה הפוליטית. הפתרון הזה הוצע עוד בסוף שנות ה90- על ידי חבר הכנסת (דאז) נחום לנגנטל ולאחריו על ידי חברי הכנסת יוסי ביילין ואלכס לובוצקי. מאוחר יותר הוא עובד ופותח במסגרת המאמץ החוקתי שקיים המכון הישראלי לדמוקרטיה, ואומץ גם על ידי הרב יעקב מדן ופרופ’ רות גביזון במסגרת המסמך הקרוי ‘אמנת גביזון מדן’.

”הסטטוס קוו”: המתנגדים לתחבורה ציבורית בשבת נסמכים עליו, אינו אלא מכתב ששלח דוד בן גוריון בשנת 1947, לאגודת ישראל.[2] במכתב זה כל שנאמר לגבי השבת היה כי יום המנוחה החוקי במדינה יהיה יום השבת.

אין “חוק שבת”, היחס לשבת מוסדר בשלושה מקורות: חוק שעות עבודה ומנוחה, חוקי עזר עירוניים ופקודת התעבורה. *.חוק יסוד: פקודת סדרי השלטון והמשפט, 1948 מס׳ 1 לשנת תש״ח – 1948 סעיף 6א *.1951 “חוק שעות עבודה ומנוחה”, האוסר על העסקת יהודים בשבת. בהמשך נוסף סעיף 9א, הקובע שבשבת “לא יעבוד בעל בית מלאכה בבית מלאכתו, ולא בעל מפעל תעשייה במפעלו, ולא יסחר בעל חנות בחנותו”. *.תקנות התעבורה, התשכ”א.0920 *.בג”ץ 4494906 עיריית הרצליה נ’ שר התחבורה, 7 ביוני .6106

מצא על שולחן הכנסת: *הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, פ/548/23 תאריך התש”ף–2020 ח”כ עודד פורר (ישראל ביתנו). אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר *.התיקון לחוק שהציעו ח”כים מש”ס ירחיב את סמכויות שר התחבורה כך שיוכל לאסור לחלוטין תחבורה ציבורית בשבת, כולל יוזמות פרטיות.