צורך כתיבת חוקה בישראל

משטר בישראל וחוקי היסוד המסבירים חלקים של חוקה. (חוקה: מדינה דמוקרטית לעם היהודי עם זכויות שוות לכל אזרחי המדינה שנותנים אמון למדינת ישראל ועושים את חובותיהם כאזרחים, זכויות יסוד: לא ניתן לעצור אדם ללא סיבה מוצדקת, לקחת רכוש לא לפי חוק, זכות לבחור\להיבחר לשלטון וכו.)

שינוי חוק הלאום מ-2018

שינוי חוק האזרחות, תשי”ב-1952

שינוי חוק האזרחות, תשי”ב-1952 אשר קובע מהם התנאים לקבלת מעמד האזרחות במדינת ישראל

שלילת אזרחות ישראלי לאדם שהפר אמונים למדינת ישראל, כגון פעולות טרור, ריגול עבור מדינות אויב, ובגידה.

שינוי חוק יסוד: משאל עם

פוליטיקאים חייבים להתייחס ל”רצון העם” להשתתף בהחלטות גורליות הקשורות לרוב אזרחי ישראל. קבלת החלטות ללא “אישור עם” מביאות לפגיעה חמורה בדמוקרטיה ועתיד מדינת ישראל.

שינוי חוק הבחירות לכנסת, 1969

מניעת פסילת חוק יסוד, על ידי ביהמ”ש המנהלי (בג”ץ)

הצעת חוק (רפורמה משפטית) לשינוי חוק יסוד: השפיטה, למניעת פסילת חוק יסוד, על ידי ביהמ”ש המנהלי (בג”ץ).( בג”ץ לא יכול לפסול חוק שיקרא “חוק יסוד”).

הצעת חוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים

הצעת חוק: יעילות ממשלה ומניעת “שוחד” פוליטי

הגברת הסף הנדרש להגשת עתירה לבג"צ

צורך לשנות: הגברת סף הנדרש להגשת עתירה (פנייה) לבג”ץ (זכות העמידה) רפורמה משפטית

שינוי שיטת בחירת שופטי בג”ץ ונשיא בג”ץ משיטת “סניוריטי” שלא נמצאת בחוק יסוד בתי המשפט , תשמ”ד-1984.(רפורמה משפטית).

שיפור חוק הבטחת הכנסה

יש לשלם קצבה לכל אדם ומשפחה בישראל, שאין בכוחם להבטיח לעצמם הכנסה למחיה.

תיקון חוק התחרות הכלכלית

הצעת חוק: צורך בדיווח שנתי על הכנסות אחיד לכל אזרח מעל גיל 19

התנגדות להצעה לתיקון חוק שירות ביטחון חובה

שינוי חוק: קליטת חיילים משוחררים, תשנ”ד 1994

למה לשנות: עידוד משמעותי וחד משמעי להתגייס לצה”ל או לבצע שירות לאומי

חוק שירות לאומי-אזרחי

חוק לימוד חובה

הצעת חוק חינוך לגיל הרך

תקצוב לימוד בגיל הרך על ידי משרד החינוך

הפעלת תחבורה ציבורית בשבת

כריתת ברית הנישואין בישראל.

הצעת חוק להסדרת הליכי גירושין והתרת נישואין במסלול אזרחי אחיד בישראל

עונש פלילי להסתה מכוונת לשנאה דתית

אחריות מוגברת ביזוי סמלי מדינת ישראל (חוק הדגל)

אכיפת חוק: (עמותות “סוכנים” זרים) חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון), התשע”ו-2016

הצורך בשינוי תקנות וחוקים המסדירים העסקה ודיני עבודה בשבת

1.חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א–1951 • עבור עובדים יהודים יום המנוחה השבועי הוא שבת; • עבור מוסלמים – יום שישי; • עבור נוצרים – יום ראשון; • מעסיק אינו רשאי להעסיק עובדים ביום המנוחה השבועי ללא היתר מיוחד; • היתר ניתן במקרים של צורך ציבורי, שירותים חיוניים, ביטחון, רפואה או תהליכי עבודה רציפים; • רווח מסחרי כשלעצמו אינו מהווה עילה מספקת לקבלת היתר. 2.חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב–2011 • מעניק למשרד העבודה סמכויות פיקוח ובקרה; • מאפשר הטלת קנסות וסנקציות מנהליות; • קובע מנגנוני אכיפה לשמירה על דיני העבודה.

שם החוק: חוק לרפורמה במודל “ייצוג הולם” (ייצוג הולם) במערכת המל״ג: מעבר מגישה דמוגרפית לגישה מבוססת מסלול (service-based) ומבוססת גיאוגרפיה (geography-based) בתחום התמיכה בהשכלה הגבוהה.

הגדרת החוק: המל״ג (המועצה להשכלה גבוהה) ומדינת ישראל מממנים תוכניות להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה. התמיכה מיועדת לקבוצות שבאופן סטטיסטי שיעור השתתפותן באקדמיה נמוך יותר: *.אזרחים ערבים *.חרדים *.אזורי פריפריה *.עולים חדשים כלים מרכזיים: *.תוכניות מכינה (מכינות) *.מלגות *.ליווי אקדמי *.תמרוץ תקציבי למוסדות אקדמיים

חוק להגדלת האחריות האישית של נושאי משרה בישראל

הגדרת חוק: מערכת חוקים ונהלים המסדירה את אחריותם של עובדי המדינה, אנשי משטרה ונושאי משרה ציבורית בגין הפרות דין, שימוש לרעה בסמכות, מינהל לקוי ומעשי שחיתות.

תיקון חוק הדרכונים (1952)

שינוי חוק הפסיכולוגים, תשל”ז-1977

הגדרת החוק עכשיו: “עיסוק בפסיכולוגיה” – עיסוק מקצועי באבחונים, טיפול, שיקום, ייעוץ והדרכה בנוגע בבעיות בתחום הנפשי, הנעשים בדרך כלל בידי פסיכולוג (בעל תואר “בוגר”, הרשום בפנקס הפסיכולוגים). תוצאה: מחסור גדול במטפלים הגורם לעיכוב בקבלת טיפול, להארכת הסבל, התמשכות הפגיעה ולעתים החמרתה, פגיעה בכלכלת המשפחה ברמת המיקרו ובכלכלה ברמת המקרו כאחד.